מילון מושגים
המילים שפוגשים ראשונות בלימוד תורה – כל אחת בשורה או שתיים.
- אדמו״רRebbe
- המנהיג הרוחני של קהילה חסידית. בחב״ד, ״הרבי״ הוא בדרך כלל רבי מנחם מנדל שניאורסון (1902–1994).
- ארמיתAramaic
- שפה קרובה לעברית, שהייתה שפת הדיבור של יהודים רבים בתקופת התלמוד. רוב הגמרא והזוהר כתובים בה.
- אשת חילEshet Chayil
- שיר מספר משלי (פרק ל״א) על ״אשה של כוח ושל ערך״. במשפחות רבות נוהגים לשיר אותו בליל שבת.
- ברכהBlessing
- משפט קבוע של תודה או שבח לה׳ – למשל לפני אוכל או לפני קיום מצווה.
- גמראGemara
- הדיונים של החכמים על המשנה, בעיקר בארמית. המשנה והגמרא יחד נקראות ״התלמוד״.
- הבדלהHavdalah
- טקס קצר במוצאי שבת או חג – על כוס יין, בשמים ונר – שמבדיל בין היום הקדוש לימי השבוע.
- הגדהHaggadah
- הספר שקוראים בליל הסדר, ובו סיפור יציאת מצרים, שאלות, ברכות ושירים.
- הלוח העבריHebrew calendar
- לוח שנה שחודשיו לפי הירח ושנותיו מותאמות לשמש. היום בו מתחיל בערב, ולכן שבת וחגים נכנסים בערב.
- הלכהHalacha
- החוק היהודי: מה עושים ואיך – בתפילה, בשבת, באוכל, בין אדם לחברו.
- הפטרהHaftarah
- קטע מספרי הנביאים שקוראים בשבת אחרי קריאת התורה, בדרך כלל בנושא קרוב לפרשה.
- זוהרZohar
- הספר המרכזי של הקבלה, בעיקר בארמית. לפי המסורת תורתו של רבי שמעון בר יוחאי; התפרסם בספרד בסוף המאה ה־13.
- חב״דChabad
- תנועה חסידית. השם הוא ראשי תיבות של חכמה, בינה ודעת.
- חומשChumash
- אחד מחמשת ספרי התורה, או ספר מודפס שבו כל חמשתם.
- חז״לthe Sages
- ראשי תיבות של ״חכמינו זכרונם לברכה״ – חכמי המשנה והתלמוד, שחיו לפני כ־1,500–2,000 שנה.
- חלהChallah
- לחם קלוע שאוכלים בשבת ובחג. נהוג לשים שתי חלות על השולחן, זכר למן שירד במדבר.
- חסידותChassidus
- תנועה ביהדות שהתחילה במאה ה־18 עם רבי ישראל בעל שם טוב. מדגישה שמחה, תפילה מכל הלב, וקרבה לה׳ בכל מקום.
- חת״תChitas
- לימוד יומי בחב״ד: חומש, תהילים ותניא – קטע קצר מכל אחד בכל יום.
- יום טובYom Tov
- חג מן התורה (כמו פסח, שבועות, סוכות וראש השנה) שבו נמנעים ממלאכה, בדומה לשבת עם כמה הבדלים.
- מדרשMidrash
- פירוש או סיפור של חז״ל שעוזר להבין רעיונות בתורה – לעיתים ממלא פרטים שהפסוקים לא מספרים.
- מנהגCustom
- דבר שקהילות נוהגות לעשות במשך דורות, גם אם אינו חובה מן התורה.
- מצהMatzah
- לחם שטוח שלא תפח. אוכלים אותו בפסח, זכר ליציאה הממהרת ממצרים.
- מצווהMitzvah
- מעשה שהתורה או החכמים מחייבים לעשות – או אוסרים. בדיבור יומיומי גם ״מעשה טוב״.
- משנהMishnah
- אוסף החוקים והדיונים של התורה שבעל פה, שנערך בידי רבי יהודה הנשיא בסביבות שנת 200 לספירה.
- סגולהSegulah
- מעשה שמקורות מסורתיים קשרו לתועלת רוחנית. עניין של אמונה ומסורת – לא תוצאה מובטחת.
- סדרSeder
- הארוחה החגיגית של ליל פסח, שמתנהלת לפי סדר קבוע – סיפור יציאת מצרים, מצה, ארבע כוסות ומאכלים סמליים.
- סידורSiddur
- ספר התפילות – התפילות של כל יום, של שבת ושל החגים.
- פירושcommentary
- הסבר של חכם על פסוק או על טקסט אחר. ״המפרשים״ הם החכמים שכתבו פירושים כאלה.
- פרשהParasha
- אחד מ־54 החלקים שהתורה מחולקת אליהם. בכל שבת קוראים פרשה אחת בבית הכנסת.
- קבלהKabbalah
- התורה הנסתרת – החלק במסורת היהודית שעוסק בקשר בין ה׳ לעולם ובמשמעות הפנימית של התורה.
- קידושKiddush
- ברכה שאומרים על כוס יין או מיץ ענבים בתחילת סעודת שבת או חג, כדי לציין שהיום הזה קדוש ומיוחד.
- רמב״םRambam
- רבי משה בן מימון (בערך 1138–1204), מגדולי חכמי ישראל. כתב את ״משנה תורה״ – ספר שמסדר את כל הלכות היהדות.
- רש״יRashi
- רבי שלמה יצחקי (1040–1105) מצרפת. כתב את הפירוש המוכר ביותר על התורה ועל התלמוד.
- שבתShabbat
- היום השביעי בשבוע, מערב שישי עד מוצאי שבת – יום של מנוחה, משפחה ותפילה.
- תהיליםTehillim (Psalms)
- ספר בתנ״ך של 150 שירי תפילה ושבח, שרבים מהם מיוחסים לדוד המלך. אומרים אותם בשמחה ובצרה.
- תורהTorah
- במובן הצר: חמשת החומשים – בראשית, שמות, ויקרא, במדבר ודברים. במובן הרחב: כל הלימוד היהודי.
- תנ״ךTanakh
- ראשי תיבות של תורה, נביאים וכתובים – 24 הספרים של המקרא.
- תניאTanya
- ספר היסוד של חסידות חב״ד, שכתב רבי שניאור זלמן מלאדי. עוסק בנפש האדם ובעבודה הפנימית.
- תפילהPrayer
- דיבור עם ה׳ – בנוסח קבוע מהסידור או במילים שלך. יש שלוש תפילות ביום: שחרית, מנחה וערבית.
הסברים של חידוש – רקע כללי, לא ציטוט ממקור.